טוב. נו. אפילו קצת הרבה....אפשר לדלג.
מדובר ביבשת החמישית בגודלה בעולם (מתוך 7..). בקיץ - גודלה פי 2 מאוסטרליה. בחורף, היא מכפילה את גודלה. איך ? ע"י כך, שהאוקיינוס בעצם קופא סביבה ומגדיל את שטחה.
אנטרקטיקה
היסטוריה וגאולוגיה.
וגנר, כן כן, ההוא מגלאפגוס, גם פה עבד לא מעט. שוב - תאורית טקטוניקת הלוחות.
בעבר, בסביבות 170 מליון שנה בעבר, כל היבשות/לוחות טקטוניים היו מחוברות.
ואז, החלה ההתנתקות. לא שלנו. של היבשות. הלוח של אנטרטיקה, היה צמוד לאוסטרליה ואפריקה, ולאט לאט החל להתרחק מהן.
על כן, בעצם, היו באנטרטיקה חיים פעם. והרבה. מזג אוור סובטרופי. עצים, חיות. הכל. זו הסיבה בעצם, שנמצאו המון מאובנים ביבשת.
בתכלס, גם עכשיו יש הרבה חיים (לא יודע אם הרבה..אבל יש).
אנטרקטיקה זו גם אחלה יבשת למציאת מטאוריטים. למה ? היא לבנה. זה בולט. די הגיוני כשחושבים על זה. היבשת שבה נמצאו הכי הרבה מטאוריטים עד עכשיו.
אנטרקטיקה
אנטרקטיקה, בעקרון, היא בעצם שתי יבשות. משהו בסגנון של אמריקה. אנטרטיקה יושבת על שני לוחות טקטוניים. לוח אחד עצום בגודלו, ששם נמצאת אנטרטיקה המזרחית, ועוד כמה מיקרו יבשות על לוח טקטוני נוסף, שנצמדו ומהוות את אנטרטיקה המערבית ואת חצי האי אנטרטיקה (ששם אנחנו ביקרנו).
לכן, באמצע אנטרטיקה, יש רכס הרים גבוה, הרכס הטרנס-ארקטי, בנקודת החיבור של שני הלוחות הטקטונים.
חצי האי אנטרקטיקה, שנמצא על לוח טקטוני נפרד, היה צמוד בעצם לדרום אמריקה, לארגנטינה של היום, על סה"כ לפני 60 מליון שנה. רק לפני 60 מליון שנה, הוא החל להפרד, להדרים מאוד, ולהתחבר לחלק הארי של אנטרטיקה.
אנטרקטיקה
עוד כמה פריטי מידע, שימושיים. או שלא.
אנטרקטיקה היא היבשת בעל הגובה הממוצע הגבוה ביותר מכל שאר היבשות.
אם כלל הקרחונים שעליה היו נמסים, מעבר לעובדה השולית אך ההרסנית שגובה פני הים היה גבה בכ - 65 מטר, אז גם אנטרקטיקה עצמה, פני הקרקע עצמם, היו מתרוממים כ - 450 מטר כלפי מעלה. המשקל העצום של הקרח והשלג על היבשת, פשוט דוחף אותה פנימה לתוך האוקיינוס. קטע לא נורמלי.
אנטרקטיקה
תלוי את מי שואלים ואיזה ספר קוראים, אבל בעקרון בסביבות 95% מהיבשת מכוסה קרח ושלג. גם בימות הקיץ. ה - 5% הבודדים, נמצאים כמובן באזור החוף. פנים היבשת, מאוכלס בשלג עד. לפחות בנתיים. עד שאפקט החממה יתחזק יותר.
מעבר לעובדה הברורה שלא מוטלת בספק, שתנאי המחייה שם די אלימים, אז נמדדו שם כבר טמפרטורות של 90 מעלות, אבל במינוס, ורוחות של 300 קילומטר לשעה.
יש שם הרבה קרח ושלג, שעשויים בעצם ממים טריים לשתייה. הרבה מאוד. 70% מהמים הניתנים לשתייה (נהרות, אגמים, מעיינות, קרחונים) בכל העולם, נמצאים באנטרקטיקה. 70% !. מעניין איזה אחוז מהווה הכנרת....
אנטרקטיקה
היבשת, בעקרון, אבל רק בעקרון, לא שייכת לאף מדינה בעולם. אמנם, הרבה מדינות (ארגנטינה, בריטניה - כמובן [הם בטח רצו להקים שם מנדט], אוסטרליה, ניו זילנד, צ’ילה ועוד) דרשו שטחים רבים ממנה, אבל בעקרון, אנטרקטיקה זו יבשת המוקדשת למדע. היא שייכת לעולם.
אנטרקטיקה
למה רק בעקרון ?
בשנת 1959, הוקם ארגון, ששכחתי את שמו (נראה לי ITAC), שמטרתו היא דאגה ליבשת. בשנה זו, נחתם הסכם, שעליו עוד ועוד מדינות חותמות, לשימור היבשת והקדשתה למדע ולמחקר, ולא לכיבושים טרטוריאליים. כך בעצם, ניסו להכניס לצורה מסודרת את כל נושא הקמת תחנות המחקר, פינוי זבל, זיהום היבשת, טיפול באתרים היסטוריים, תיירות לאזור, ובתכלס - כל מה שקשור שם בקרח.
למרות זאת, כמובן שהרבה מדינות, כל היפי נפש האלה, ניסו ומנסות לבצע צעדים חד צדדיים (די מקוריים אני חייב לציין) להבעת הכיבוש ביבשת.
צעדים, הרבה יותר מקוריים משלנו בכל אופן.
יש תחנות על כמה תחנות מחקר מוקמות. למי יש יותר תחנות קבועות (זמני זה רק בקיץ, קבוע זה גם בחורף). ארגנטינה למשל, היא המדינה הראשונה שהקימה תחנת מחקר קבועה ביבשת.
בתחנות המחקר, מחתימים דרכונים בחותמת המדינות הרלוונטיות. הונפקו בולים לכל תחנת מחקר.
ארגנטינה, שנראה שהיא ממש מצטיינת ברעיונות היצירתיים הללו, שלחה אישה בהריון, בחודש ה - 7 להריונה, על מנת שתלד שם, ופשוט "תיצור" את האזרח האנטרקטי הראשון בעולם, שבמקורו הוא ארנגטינאי כמובן. טמבלים.
ביבשת, קיימות בסביבות 44 תחנות מחקר (זמניות וקבועות) השייכות לכ - 18 מדינות.
תחנת המחקר המרכזית, בקו רוחב 0, ובקו אורך 0, ממש ממש בציר כדור הארץ, שייכת לאמריקאים כמובן.
יש באנטרקטיקה קרחונים לרוב. זה ידוע לכולם. מה שכן, יש שם קרחון מרכזי המגיע לגובה של 4 קילומטר מעל פני הים. 4 קילומטר !! איפה הקרחון המתנפץ ואיפה זה...
אנטרקטיקה
משהו לגבי היסטוריה.
הרבה מאוד יורדי ים הגיעו לאנטרטיקה בתקופות כזאת או אחרות. לימדו אותנו הרבה. מעניין מה יישאר בזכרון...
בכל אופן, כבר בשנת 530 לפני הספירה היוונים הגיעו למסקנה כלשהיא שצריכה להיות יבשת בדרום כדור הארץ, היות וכל דבר אמור להיות מאוזן. על כן, על מנת לאזן את הקוטב הצפוני, יש לאזן אותו עם יבשת בקוטב הדרומי. אני בטוח, שבזמנו, ההסבר הזה היה נשמע משכנע יותר...
מהרעיון הזה, נובע השם של היבשת - נגד הארקטיק, קרי - הפוך לשמיים הצפוניים.
בכל אופן. אחרי ההקדמה הארוכה מנשוא, על הקרוז עצמו.
יומיים ראשונים מתחילים לשוט. להדרים. התחלנו בקו רוחב 54. סה"כ, יש 90 קווי רוחב. עלינו להדרים 10 קווי רוחב.
המעבר הימי שבין אושוואויה לחצי האי אנטרקטיקה נקרא מעבר דרייק. Drake Pasage, על שמו של ימאי בריטי מפורסם שעבר שם פעם ראשונה. המעבר, כשמו כן הוא. דראק אחד גדול.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה