יום רביעי, 29 בדצמבר 2010

אנטרטיקה יומן מסע פרק 4

מסתבר, שחצינו את אחד הקטעים הימיים הסוערים ביותר על פני הפלנטה. נקודת מפגש של 3 אוקיינוסים (אטלנטי, שקט והארקטי).
ונקודת המפגש הזאת היא בהחלט לא משהו שהייתי רוצה לעשות או לעבור שוב. לצערי, הייתי צריך גם לחזור דרכה.
פאקינג מדובר בסיוט בהתגלמותו. סיוט ? סיוט זה נופש צבא קבע לעומת מה שהיה שם.
הים שם סוער, ברמות שגרמו למחשבות חרטה מרושעות על הטיול הזה לחלחל להן אט אט במוחי הסחרחר.
מנקודת הראות מלאת היגון והבחילה שלי, מלחמת עולם שלישית של אוקיינוסים. בתכלס, זה היה אחד הימים הכי גרועים שלי בטיול. וכל יום כזה עלה לי 270 דולר !! דה-פאק !!!
אנטרטיקה
במשך יומיים, למרות אין ספור כדורים שבלעתי (גם כאלה שקניתי באושוויאה, וגם כאלה שקיבלתי בספינה מנוסעת נחדה), הנוף העיקרי שראיתי היה התקרה בחדר שלי. לעיתים, גיוונתי אותו עם האסלה ושקיות ההקאה.
מעבר לעובדה המצערת לכשעצמה, שהרבה נוף לא ראיתי, והרבה הרצאות פיספסתי, אזי את רוב מתי מעט האוכל שאכלתי אפילו לא עיכלתי, אלא שיתפתי איתו במהרה עם שקיות ההקאה, שברוך השם, נופקו להן לרוב, ועשו עבודת קודש.
אוף. והאוכל שם היה כל כך טוב. קיבינימט. איזה פספוס. ממש בזבוז.
בערב הראשון, הזהירו אותנו מתחילת הדרך.
אנטרטיקה
אמרו לנו. הים יהיה סוער. דברים שבירים להניח על הרצפה. סליחה ???? מה הכוונה בדיוק ??? ומה עם עצמי ? אני לא שביר מספיק ? אולי כדאי להניח גם את עצמי על הרצפה ??
אגב, בלילה הראשון, בחורה אחת באמת עפה מהמיטה ושברה את היד. לא נעים בכלל. ממש לא.
בבוקר היום השני, בלב ליבה של הסערה, מנהל המשלחת מעיר אותנו (כמו בכל יום), ואומר ש"אנחנו חווים תנודות קלות". קלות ?? מה קלות מה ? זה קלות ? קיבינימט עם התנודות הקלות האלה שלך ! פחדתי לחשוב, מה יקרה כשנחווה (ממש חוויה, אגב...עוד חוויה של בדיעבד) תנודות כבדות..
מה שכן, המצאה טובה המציאו שם. סדינים מונעי החלקה. סדינים מחוספסים כאלה, שגם כשאנייה מטלטלת, והיא מטלטלת, אז הם מצמצמים את התנודות של הגוף במיטה. זה היה שימושי ברמות.
אנטרטיקה


הנוף הטיפוסי במסדרון, שקיות בשלוף

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה